רבים מקימי העמותות פועלים מתוך הבנה שעמותה היא גוף ללא כוונת רווח, ולכן אינה משלמת מסים או מע״מ.
באופן עקרוני זה נכון, אך התמונה מורכבת יותר.
למעשה, ישנם שני מצבים מרכזיים שבהם עמותה כן נושאת בנטל מס, גם אם בעקיפין.
כאשר עמותה משלמת לספק או נותן שירות כנגד חשבונית,
סכום התשלום כולל מע״מ.
בעוד שחברה או עסק יכולים לקזז את המע״מ ששילמו במסגרת “מס תשומות”,
עמותה, שאינה עוסק מורשה ואינה גובה מע״מ, אינה יכולה להזדכות על הסכום הזה.
בפועל, המשמעות היא שהעמותה סופגת את המע״מ כהוצאה מלאה.
זהו מרכיב תקציבי משמעותי שיש לקחת בחשבון בתכנון הפעילות.
הנקודה השנייה פחות מוכרת: מס שכר.
עמותה המשלמת שכר לעובדים, כולל פיצויים ותשלומים נלווים לשכר, עשויה להתחייב במס שכר.
גובה המס הוא מחצית משיעור המע״מ (השיעור המדויק מתעדכן מעת לעת).
אך כאן יש נקודה חשובה ומרגיעה:
החבות במס שכר חלה רק כאשר היקף השכר השנתי של העמותה עובר סף מסוים
(כ־200,000 ₪ בשנה, הסכום מתעדכן מדי שנה).
עם זאת, יש לשים לב לפרט קריטי:
ברגע שעוברים את הסף, החיוב חל רטרואקטיבית על כל סכום השכר,
ולא רק על החלק שמעל הרף.
משמעות הדברים היא שכאשר עמותה מתקרבת לסף החיוב,
יש מקום לשקול היטב החלטות כמו:
גיוס עובד נוסף
העלאת שכר לעובד קיים
שינוי במבנה ההעסקה
תכנון מוקדם והתייעצות מקצועית יכולים לחסוך לעמותה סכומים משמעותיים.
עמותה אכן נהנית מהטבות מס משמעותיות,
אך אין פירוש הדבר שאין לה חשיפות מס כלל.
הבנה מוקדמת של מנגנון המע״מ ומס השכר מאפשרת ניהול תקציבי חכם,
קבלת החלטות מושכלות, ובעיקר מניעת הפתעות יקרות בעתיד.
וכדאי לזכור:
ככל שהעמותה גדלה, כך גם האחריות הניהולית גדלה.
התרחבות היא דבר מבורך, אך חשוב שתיעשה מתוך מודעות ותכנון נכון.
